השם מודסטו באותיות עבריות הוא מודסטו. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מודסטו
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מודסטו. מודסטו הוא שם פרטי שמקורו בלטינית, מן המילה ״modestus״, שפירושה ״צנוע״. זו הצורה הספרדית והאיטלקית של השם, וגם עיר בקליפורניה נקראת מודסטו. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 125 — כמו המילה ענה בתורה. המספר מצביע על עמוד 125 מתוך 354 בתורה — בפרשת יִתְרוֹ. על מה הפרשה: עצת יתרו על השופטים; מעמד הר סיני; עשרת הדיברות; «לא תעשה לך פסל». הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 7:2. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת יִתְרוֹ. על מה היא: עצת יתרו על השופטים; מעמד הר סיני; עשרת הדיברות; «לא תעשה לך פסל».
אותו מספר, 125, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
ענה · ידיעאל · נעה · הנע
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 125. באותו מספר יש בתורה המילה ענה (בראשית 18:27).
מספר קטן — 35. באותו מספר יש בתורה המילה גבל (שמות 19:12).
מספר סידורי — 53. באותו מספר יש בתורה המילה אבן (בראשית 2:12).
מספר קדמי — 497. באותו מספר יש בתורה המילה ומאתים (בראשית 11:19).
מספר פרטי — 5369.
מספר בונה — 490. באותו מספר יש בתורה המילה תמים (בראשית 6:9).
יוצא צירוף האותיות יפקחנפ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 328. באותו מספר יש בתורה המילה שכח (בראשית 27:45).
מילוי — שמות האותיות — 1077.
המספר 125 מופיע בספרים הקלאסיים 10 פעמים ב-8 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר הפליאה (~1390).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מודסטו יש 6 אותיות: מ מ״ם, ו וי״ו, ד דל״ת, ס סמ״ך, ט טי״ת, ו וי״ו. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא וי״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מודסטו אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מודסטו אלו האותיות מ ו-ו. בחומש יש 5 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 7:2:
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו
זה מפרשת נֹחַ. על מה היא: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
