קהלת — תנ״ך

קהלת

תנ״ך · License: CC BY 4.0 (OSHB/WLC) · Source

• כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא Eccl.2.23
• אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא Eccl.2.24
• כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני Eccl.2.25
• כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח Eccl.2.26
• לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים Eccl.3.1
• עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע Eccl.3.2
• עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות Eccl.3.3
• עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד Eccl.3.4
• עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק Eccl.3.5
• עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך Eccl.3.6
• עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר Eccl.3.7
• עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום Eccl.3.8
• מה יתרון העושה באשר הוא עמל Eccl.3.9
• ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו Eccl.3.10
• את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף Eccl.3.11
• ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו Eccl.3.12
• וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא Eccl.3.13
• ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו Eccl.3.14
• מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף Eccl.3.15
• ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע Eccl.3.16
• אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם Eccl.3.17
• אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם Eccl.3.18
• כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל Eccl.3.19
• הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר Eccl.3.20
• מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ Eccl.3.21
• וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו Eccl.3.22
• ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם Eccl.4.1
• ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה Eccl.4.2
• וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש Eccl.4.3
• וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח Eccl.4.4
• הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו Eccl.4.5
• טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח Eccl.4.6
• ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש Eccl.4.7
• יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא Eccl.4.8
• טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם Eccl.4.9
• כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו Eccl.4.10
• גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם Eccl.4.11
• ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק Eccl.4.12
• טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד Eccl.4.13
• כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש Eccl.4.14

BackNext →Books of sayings