השם ענתות באותיות עבריות הוא ענתות. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
ענתות
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — ענתות. שם מן התנ״ך: כך נקראו שני אנשים מבני ישראל; גם מקום (לראשונה — יהושע כא:יח; מופיע בתנ״ך 15 פעמים). אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 926. המספר מצביע על עמוד 218 מתוך 354 בתורה — בפרשת בְּמִדְבַּר. על מה הפרשה: המפקד במדבר: 603,550 איש; סדר המחנות סביב המשכן; הלוויים ועבודתם. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — במדבר 10:2. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת בְּמִדְבַּר. על מה היא: המפקד במדבר: 603,550 איש; סדר המחנות סביב המשכן; הלוויים ועבודתם.
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 926.
מספר קטן — 26. באותו מספר יש בתורה המילה והיה (בראשית 2:10).
מספר סידורי — 80. באותו מספר יש בתורה המילה עוד (בראשית 4:25).
מספר קדמי — 3531.
מספר פרטי — 327436.
מספר בונה — 2162.
יוצא צירוף האותיות זטאפא — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 98. באותו מספר יש בתורה המילה סלח (שמות 34:9).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם ענתות יש 5 אותיות: ע עי״ן, נ נו״ן, ת ת״ו, ו וי״ו, ת ת״ו. האות הראשונה היא עי״ן, האחרונה היא ת״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם ענתות אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם ענתות אלו האותיות ע ו-ת. בחומש יש פסוק אחד כזה — במדבר 10:2:
עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
זה מפרשת בְּהַעֲלֹתְךָ. על מה היא: הדלקת המנורה; פסח שני; הענן מוליך את המחנה; השליו והתלונות; מרים והצרעת.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
