השם אחשתרי באותיות עבריות הוא אחשתרי. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
אחשתרי
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — אחשתרי. שם מן התנ״ך: כינוי (שליח) של איש מבני ישראל (לראשונה — דברי הימים א ד:ו; פעם אחת בתנ״ך). אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 919. המספר מצביע על עמוד 211 מתוך 354 בתורה — בפרשת בְּהַר. על מה הפרשה: «בהר»: שמיטה ויובל; הארץ לא תימכר לצמיתות; גאולת קרקע ועבד; איסור ריבית. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 15:19. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת בְּהַר. על מה היא: «בהר»: שמיטה ויובל; הארץ לא תימכר לצמיתות; גאולת קרקע ועבד; איסור ריבית.
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 919.
מספר קטן — 19. באותו מספר יש בתורה המילה גוי (בראשית 10:5).
מספר סידורי — 82. באותו מספר יש בתורה המילה לבן (בראשית 24:29).
מספר קדמי — 3477.
מספר פרטי — 290165.
מספר בונה — 2856.
יוצא צירוף האותיות תסבאגמ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 506. באותו מספר יש בתורה המילה שור (בראשית 32:6).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם אחשתרי יש 6 אותיות: א אל״ף, ח חי״ת, ש שי״ן, ת ת״ו, ר רי״ש, י יו״ד. האות הראשונה היא אל״ף, האחרונה היא יו״ד.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם אחשתרי אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם אחשתרי אלו האותיות א ו-י. בחומש יש 17 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 15:19:
את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני
זה מפרשת לֶךְ־לְךָ. על מה היא: «לך לך»: אברהם יוצא מחרן; הבטחת הארץ והזרע; ברית בין הבתרים; ברית המילה.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.