השם חנריק באותיות עבריות הוא חנריק. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
חנריק
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — חנריק. חנריק הוא שם ממקור גרמאני. הוא בא מהמילים ״heim״ ו״rihhi״, שפירושן ״בית״ ו״שליט״. השם נמצא בשימוש בשוודיה, בדנמרק ובנורווגיה. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 368 — כמו המילה חמישי בתורה. המספר מצביע על עמוד 14 מתוך 354 בתורה — בפרשת נֹחַ. על מה הפרשה: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — דניאל 7:9. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
צורות מילה בסכום 368 בחמישה חומשי תורה: 17 מתוך 12,845.
אין שם אחר במפתח שנותן את המספר הזה: הוא אחד מתוך 2,980.
המספר 368, בשארית החלוקה ב-354, מצביע על עמוד 14 בתורה, מספר בראשית. אלה מילותיו הראשונות:
ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך …
הפסוק שעליו נופל המקום הזה הוא בראשית 9:20:
וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם
זה מפרשת נֹחַ. על מה היא: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם.
אותו מספר, 368, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
ברקוס
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 368. באותו מספר יש בתורה המילה חמישי (בראשית 1:23).
מספר קטן — 17. באותו מספר יש בתורה המילה טוב (בראשית 1:4).
מספר סידורי — 71. באותו מספר יש בתורה המילה מלא (בראשית 1:22).
מספר קדמי — 1676.
מספר פרטי — 52664.
מספר בונה — 960. באותו מספר יש בתורה המילה משכרת (בראשית 29:15).
יוצא צירוף האותיות סטגמד — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 116. באותו מספר יש בתורה המילה נוס (בראשית 14:10).
מילוי — שמות האותיות — 1240.
המספר 368 מופיע בספרים הקלאסיים 4 פעמים ב-4 חיבורים. האזכור המוקדם הוא בעל הטורים על התורה (~1300).
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.