השם לטיפה באותיות עבריות הוא לטיפה. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
לטיפה
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — לטיפה. מקור השם לטיפה הוא בשפה הערבית: השורש שלו, המילה latif, פירושו ״עדינה״. זהו שם פרטי של בנות, ואפשר לפגוש אותו כיום בעיקר במדינות ערב. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 134 — כמו המילה פדן בתורה. המספר מצביע על עמוד 134 מתוך 354 בתורה — בפרשת תְּרוּמָה. על מה הפרשה: תרומה למשכן; הארון, השולחן והמנורה; המשכן ויריעותיו; המזבח. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 49:18. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת תְּרוּמָה. על מה היא: תרומה למשכן; הארון, השולחן והמנורה; המשכן ויריעותיו; המזבח.
אותו מספר, 134, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
סיחון · פדנ · עדין · מחלון
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 134. באותו מספר יש בתורה המילה פדן (בראשית 25:20).
מספר קטן — 26. באותו מספר יש בתורה המילה והיה (בראשית 2:10).
מספר סידורי — 53. באותו מספר יש בתורה המילה אבן (בראשית 2:12).
מספר קדמי — 625. באותו מספר יש בתורה המילה גברתך (בראשית 16:9).
מספר פרטי — 7506.
מספר בונה — 381. באותו מספר יש בתורה המילה שמאלי (ויקרא 14:15).
יוצא צירוף האותיות כנמוצ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 206. באותו מספר יש בתורה המילה דבר (בראשית 8:15).
מילוי — שמות האותיות — 600. באותו מספר יש בתורה המילה שש (בראשית 7:6).
המספר 134 מופיע בספרים הקלאסיים 4 פעמים ב-4 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר קרניים (~1400).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם לטיפה יש 5 אותיות: ל למ״ד, ט טי״ת, י יו״ד, פ פ״א, ה ה״א. האות הראשונה היא למ״ד, האחרונה היא ה״א.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם לטיפה אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם לטיפה אלו האותיות ל ו-ה. בחומש יש 27 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 49:18:
לישועתך קויתי ה׳
זה מפרשת וַיְחִי. על מה היא: יעקב מברך את אפרים ומנשה ואת כל בניו; מות יעקב וקבורתו בחברון; מות יוסף.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
