השם מגנו באותיות עבריות הוא מגנו. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מגנו
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מגנו. מגנו הוא שם פרטי שמקורו בלטינית, מן המילה ״magnus״, שפירושה ״גדול״. בספרדית ובפורטוגלית נקרא הקיסר קרל הגדול בשם קרלוס מגנו. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 99 — כמו המילה טמן בתורה. המספר מצביע על עמוד 99 מתוך 354 בתורה — בפרשת שְׁמוֹת. על מה הפרשה: השעבוד במצרים; משה בתיבה על היאור; הסנה הבוער והשם; הפגישה הראשונה עם פרעה. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 7:2. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת שְׁמוֹת. על מה היא: השעבוד במצרים; משה בתיבה על היאור; הסנה הבוער והשם; הפגישה הראשונה עם פרעה.
אותו מספר, 99, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
ידעיה · פדיה · חניאל · צובא
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 99. באותו מספר יש בתורה המילה טמן (בראשית 35:4).
מספר קטן — 18. באותו מספר יש בתורה המילה חי (בראשית 1:20).
מספר סידורי — 36. באותו מספר יש בתורה המילה אלה (בראשית 2:4).
מספר קדמי — 367. באותו מספר יש בתורה המילה אישון (דברים 32:10).
מספר פרטי — 4145.
מספר בונה — 275. באותו מספר יש בתורה המילה רעה (בראשית 4:2).
יוצא צירוף האותיות ירטפ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 299. באותו מספר יש בתורה המילה הארגמן (שמות 28:5).
מילוי — שמות האותיות — 281. באותו מספר יש בתורה המילה ערוה (בראשית 9:22).
המספר 99 מופיע בספרים הקלאסיים 3 פעמים ב-3 חיבורים. האזכור המוקדם הוא בן יהוידע (~1900).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מגנו יש 4 אותיות: מ מ״ם, ג גימ״ל, נ נו״ן, ו וי״ו. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא וי״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מגנו אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מגנו אלו האותיות מ ו-ו. בחומש יש 5 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 7:2:
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו
זה מפרשת נֹחַ. על מה היא: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
