השם מלבינה באותיות עבריות הוא מלבינה. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מלבינה
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מלבינה. מקור השם מלבינה הוא בשפה הגאלית הסקוטית: השורש שלו, המילה mala mhìn, פירושו כנראה ״גבה חלקה״. זהו שם פרטי של בנות, ואפשר לפגוש אותו כיום בעיקר בפולין ובארגנטינה. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 137 — כמו המילה מצבה בתורה. המספר מצביע על עמוד 137 מתוך 354 בתורה — בפרשת תְּרוּמָה. על מה הפרשה: תרומה למשכן; הארון, השולחן והמנורה; המשכן ויריעותיו; המזבח. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 7:8. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת תְּרוּמָה. על מה היא: תרומה למשכן; הארון, השולחן והמנורה; המשכן ויריעותיו; המזבח.
אותו מספר, 137, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
אמוץ · מוצא · גדעני
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 137. באותו מספר יש בתורה המילה מצבה (בראשית 28:18).
מספר קטן — 20. באותו מספר יש בתורה המילה היה (בראשית 1:2).
מספר סידורי — 56. באותו מספר יש בתורה המילה יום (בראשית 1:5).
מספר קדמי — 518. באותו מספר יש בתורה המילה חריש (בראשית 45:6).
מספר פרטי — 5129.
מספר בונה — 533. באותו מספר יש בתורה המילה בצאתם (שמות 5:20).
יוצא צירוף האותיות יכשמטצ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 469. באותו מספר יש בתורה המילה אבתינו (בראשית 46:34).
מילוי — שמות האותיות — 698.
המספר 137 מופיע בספרים הקלאסיים 8 פעמים ב-6 חיבורים. האזכור המוקדם הוא עץ חיים (~1573).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מלבינה יש 6 אותיות: מ מ״ם, ל למ״ד, ב בי״ת, י יו״ד, נ נו״ן, ה ה״א. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא ה״א.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מלבינה אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מלבינה אלו האותיות מ ו-ה. בחומש יש 16 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 7:8:
מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה
זה מפרשת נֹחַ. על מה היא: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
