השם מציי באותיות עבריות הוא מציי. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מציי
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מציי. מקור השם מציי הוא בשפה העברית: השורש שלו, המילה מתתיהו, פירושו ״מתנת אלוהים״. זהו שם פרטי של בנים, ואפשר לפגוש אותו כיום בעיקר בפולין. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 150 — כמו המילה יסף בתורה. המספר מצביע על עמוד 150 מתוך 354 בתורה — בפרשת כִּי תִשָּׂא. על מה הפרשה: מחצית השקל למניין; עגל הזהב ושבירת הלוחות; שלוש־עשרה מידות הרחמים; הלוחות השניים. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — שמות 22:28. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת כִּי תִשָּׂא. על מה היא: מחצית השקל למניין; עגל הזהב ושבירת הלוחות; שלוש־עשרה מידות הרחמים; הלוחות השניים.
אותו מספר, 150, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
עילם · יעלם · קליטא · אלפלט
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 150. באותו מספר יש בתורה המילה יסף (בראשית 4:2).
מספר קטן — 15. באותו מספר יש בתורה המילה זוב (שמות 3:8).
מספר סידורי — 51. באותו מספר יש בתורה המילה אכל (בראשית 2:16).
מספר קדמי — 750. באותו מספר יש בתורה המילה נתש (דברים 29:27).
מספר פרטי — 9900.
מספר בונה — 460. באותו מספר יש בתורה המילה יקשן (בראשית 25:2).
יוצא צירוף האותיות יהממ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 95. באותו מספר יש בתורה המילה יפה (בראשית 12:11).
מילוי — שמות האותיות — 224. באותו מספר יש בתורה המילה דרך (בראשית 3:24).
המספר 150 מופיע בספרים הקלאסיים 19 פעמים ב-15 חיבורים. האזכור המוקדם הוא בעל הטורים על התורה (~1300).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מציי יש 4 אותיות: מ מ״ם, צ צד״י, י יו״ד, י יו״ד. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא יו״ד.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מציי אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מציי אלו האותיות מ ו-י. בחומש יש 2 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — שמות 22:28:
מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי
זה מפרשת מִשְׁפָּטִים. על מה היא: דיני עבד, נזיקין, גניבה ומשכון; «עין תחת עין» — כתשלום; שנת השמיטה; «נעשה ונשמע».
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
