השם מקסימינו באותיות עבריות הוא מקסימינו. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מקסימינו
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מקסימינו. מקסימינו הוא שם פרטי שמקורו בלטינית, מן המילה ״maximus״, שפירושה ״הגדול ביותר״. הקיסר הרומי מקסימינוס תראקס שלט באימפריה בשנים 235 עד 238. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 316 — כמו המילה סנור בתורה. המספר מצביע על עמוד 316 מתוך 354 בתורה — בפרשת רְאֵה. על מה הפרשה: «ראה»: ברכה וקללה; מקום אחד לעבודה; מעשר; מאכלות מותרים; שלוש רגלים. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 7:2. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת רְאֵה. על מה היא: «ראה»: ברכה וקללה; מקום אחד לעבודה; מעשר; מאכלות מותרים; שלוש רגלים.
אותו מספר, 316, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
אבישג · חשוב · ידבש
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 316. באותו מספר יש בתורה המילה סנור (בראשית 19:11).
מספר קטן — 28. באותו מספר יש בתורה המילה כח (בראשית 4:12).
מספר סידורי — 100. באותו מספר יש בתורה המילה על (בראשית 1:2).
מספר קדמי — 1466.
מספר פרטי — 19536.
מספר בונה — 1726.
יוצא צירוף האותיות ידחמימטפ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 201. באותו מספר יש בתורה המילה מקנהו (בראשית 31:18).
מילוי — שמות האותיות — 624. באותו מספר יש בתורה המילה תפקדם (במדבר 3:15).
המספר 316 מופיע בספרים הקלאסיים 7 פעמים ב-5 חיבורים. האזכור המוקדם הוא כל בו (~1300).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מקסימינו יש 8 אותיות: מ מ״ם, ק קו״ף, ס סמ״ך, י יו״ד, מ מ״ם, י יו״ד, נ נו״ן, ו וי״ו. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא וי״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מקסימינו אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מקסימינו אלו האותיות מ ו-ו. בחומש יש 5 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 7:2:
מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו
זה מפרשת נֹחַ. על מה היא: המבול והתיבה; הקשת כאות ברית; מגדל בבל; עשרה דורות מנח עד אברהם.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
