השם מחמד באותיות עבריות הוא מחמד. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מחמד
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מחמד. באותיות עבריות השם נכתב כמו המילה המקראית «דבר אהוב ונחמד» (מלכים א כ:ו). זה דמיון בכתיב, לא מקור השם. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 92 — כמו המילה מאומה בתורה. המספר מצביע על עמוד 92 מתוך 354 בתורה — בפרשת שְׁמוֹת. על מה הפרשה: השעבוד במצרים; משה בתיבה על היאור; הסנה הבוער והשם; הפגישה הראשונה עם פרעה. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 45:9. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת שְׁמוֹת. על מה היא: השעבוד במצרים; משה בתיבה על היאור; הסנה הבוער והשם; הפגישה הראשונה עם פרעה.
אותו מספר, 92, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
עזיה · לבני · סבכי · פואה
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 92. באותו מספר יש בתורה המילה מאומה (בראשית 22:12).
מספר קטן — 20. באותו מספר יש בתורה המילה היה (בראשית 1:2).
מספר סידורי — 38. באותו מספר יש בתורה המילה גלה (בראשית 9:21).
מספר קדמי — 336. באותו מספר יש בתורה המילה שול (שמות 28:33).
מספר פרטי — 3280.
מספר בונה — 268. באותו מספר יש בתורה המילה חסר (בראשית 8:3).
יוצא צירוף האותיות יסיק — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 180. באותו מספר יש בתורה המילה פנים (בראשית 1:2).
מילוי — שמות האותיות — 1012. באותו מספר יש בתורה המילה תרבית (ויקרא 25:36).
המספר 92 מופיע בספרים הקלאסיים 5 פעמים ב-5 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר קרניים (~1400).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מחמד יש 4 אותיות: מ מ״ם, ח חי״ת, מ מ״ם, ד דל״ת. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא דל״ת.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מחמד אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מחמד אלו האותיות מ ו-ד. בחומש יש 10 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 45:9:
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד
זה מפרשת וַיִּגַּשׁ. על מה היא: יהודה ניגש בעד בנימין; יוסף מתוודע לאחיו; יעקב יורד מצרימה; המשפחה בארץ גושן.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
