השם ניקולאי באותיות עבריות הוא ניקולאי. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
ניקולאי
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — ניקולאי. שם ממקור יווני, מן השם Nikolaos, שפירושו ״ניצחון העם״. ניקולאוס הקדוש ממירה הפיץ אותו. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 207 — כמו המילה רבה בתורה. המספר מצביע על עמוד 207 מתוך 354 בתורה — בפרשת אֱמֹר. על מה הפרשה: דיני הכהנים; בהמות תמימות; לוח המועדים — משבת ועד סוכות; המנורה ולחם הפנים. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — ישעיהו 32:9. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
צורות מילה בסכום 207 בחמישה חומשי תורה: 19 מתוך 12,845.
את המספר הזה חולקים איתכם עוד 2 שמות מתוך 2,980 שבמפתח.
המספר 207, בשארית החלוקה ב-354, מצביע על עמוד 207 בתורה, מספר ויקרא. אלה מילותיו הראשונות:
וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני …
הפסוק שעליו נופל המקום הזה הוא ויקרא 23:23:
וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
זה מפרשת אֱמֹר. על מה היא: דיני הכהנים; בהמות תמימות; לוח המועדים — משבת ועד סוכות; המנורה ולחם הפנים.
אותו מספר, 207, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
רבה · רהב · אור · גדר
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 207. באותו מספר יש בתורה המילה רבה (בראשית 1:22).
מספר קטן — 18. באותו מספר יש בתורה המילה חי (בראשית 1:20).
מספר סידורי — 72. באותו מספר יש בתורה המילה חסד (בראשית 19:19).
מספר קדמי — 1027.
מספר פרטי — 13637.
מספר בונה — 1036. באותו מספר יש בתורה המילה כריתות (דברים 24:1).
יוצא צירוף האותיות טמדפכתמ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 593.
מילוי — שמות האותיות — 529. באותו מספר יש בתורה המילה העתדים (בראשית 31:10).
המספר 207 מופיע בספרים הקלאסיים 37 פעמים ב-22 חיבורים. האזכור המוקדם הוא בעל הטורים על התורה (~1300).
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
