השם תנחמת באותיות עבריות הוא תנחמת. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
תנחמת
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — תנחמת. שם מן התנ״ך: כך נקרא איש מבני ישראל (לראשונה — מלכים ב כה:כג; מופיע בתנ״ך 2 פעמים). אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 898. המספר מצביע על עמוד 190 מתוך 354 בתורה — בפרשת מְצֹרָע. על מה הפרשה: טהרת המצורע: שתי ציפורים, ארז ואזוב; צרעת הבית; זיבות וטהרה. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — שמות 15:16. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת מְצֹרָע. על מה היא: טהרת המצורע: שתי ציפורים, ארז ואזוב; צרעת הבית; זיבות וטהרה.
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 898.
מספר קטן — 25. באותו מספר יש בתורה המילה כה (בראשית 15:5).
מספר סידורי — 79. באותו מספר יש בתורה המילה עדה (שמות 12:3).
מספר קדמי — 3366.
מספר פרטי — 324164.
מספר בונה — 2704.
יוצא צירוף האותיות אטסיא — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 81. באותו מספר יש בתורה המילה אנכי (בראשית 3:10).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם תנחמת יש 5 אותיות: ת ת״ו, נ נו״ן, ח חי״ת, מ מ״ם, ת ת״ו. האות הראשונה היא ת״ו, האחרונה היא ת״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם תנחמת אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם תנחמת אלו האותיות ת ו-ת. בחומש יש פסוק אחד כזה — שמות 15:16:
תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך ה׳ עד יעבר עם זו קנית
זה מפרשת בְּשַׁלַּח. על מה היא: קריעת ים סוף ושירת משה ומרים; מן ושליו; מים מן הסלע; המלחמה בעמלק.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
