השם ז׳יל באותיות עבריות הוא ז׳יל. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
ז׳יל
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — ז׳יל. הצורה הצרפתית של השם הלטיני Aegidius, ממילה יוונית שפירושה ״עור גדי״. ז׳יל הקדוש היה נזיר מתבודד בפרובאנס. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 47 — כמו המילה אולי בתורה. המספר מצביע על עמוד 47 מתוך 354 בתורה — בפרשת וַיֵּצֵא. על מה הפרשה: חלום הסולם המגיע השמימה; יעקב אצל לבן: לאה ורחל; לידת אחד־עשר בנים; השיבה. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — במדבר 19:2. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת וַיֵּצֵא. על מה היא: חלום הסולם המגיע השמימה; יעקב אצל לבן: לאה ורחל; לידת אחד־עשר בנים; השיבה.
אותו מספר, 47, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
יואל · אולי · חלדה · במה
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 47. באותו מספר יש בתורה המילה אולי (בראשית 16:2).
מספר קטן — 11. באותו מספר יש בתורה המילה חג (שמות 10:9).
מספר סידורי — 29. באותו מספר יש בתורה המילה דכה (דברים 23:2).
מספר קדמי — 188. באותו מספר יש בתורה המילה פקח (בראשית 3:5).
מספר פרטי — 1049.
מספר בונה — 71. באותו מספר יש בתורה המילה מלא (בראשית 1:22).
יוצא צירוף האותיות עמכ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 130. באותו מספר יש בתורה המילה עין (בראשית 3:5).
מילוי — שמות האותיות — 161. באותו מספר יש בתורה המילה מנוסה (ויקרא 26:36).
המספר 47 מופיע בספרים הקלאסיים 6 פעמים ב-6 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ילקוט שמעוני (~1260).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם ז׳יל יש 3 אותיות: ז זי״ן, י יו״ד, ל למ״ד. האות הראשונה היא זי״ן, האחרונה היא למ״ד.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם ז׳יל אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם ז׳יל אלו האותיות ז ו-ל. בחומש יש פסוק אחד כזה — במדבר 19:2:
זאת חקת התורה אשר צוה ה׳ לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על
זה מפרשת חֻקַּת. על מה היא: פרה אדומה; מות מרים; מים מן הסלע והכאת הסלע; מות אהרן; נחש הנחושת.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
