השם לאונטין באותיות עבריות הוא לאונטין. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
לאונטין
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — לאונטין. מקור השם לאונטין הוא בשפה היוונית: השורש שלו, המילה leon, פירושו ״אריה״. זהו שם פרטי של בנות, ואפשר לפגוש אותו כיום בעיקר בצרפת. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 156 — כמו המילה יוסף בתורה. המספר מצביע על עמוד 156 מתוך 354 בתורה — בפרשת וַיַּקְהֵל. על מה הפרשה: השבת קודמת למלאכת המשכן; העם מביא יותר מדי; בצלאל והחכמים בונים את המשכן. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — שמות 5:7. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת וַיַּקְהֵל. על מה היא: השבת קודמת למלאכת המשכן; העם מביא יותר מדי; בצלאל והחכמים בונים את המשכן.
אותו מספר, 156, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
יוסף · ציון · יחזקאל · ממוכן
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 806. באותו מספר יש בתורה המילה לעשות (בראשית 2:3).
מספר קטן — 30. באותו מספר יש בתורה המילה כי (בראשית 1:4).
מספר סידורי — 66. באותו מספר יש בתורה המילה כמו (בראשית 19:15).
מספר קדמי — 617. באותו מספר יש בתורה המילה הברית (בראשית 9:12).
מספר פרטי — 6118.
מספר בונה — 543. באותו מספר יש בתורה המילה מגרש (ויקרא 25:34).
יוצא צירוף האותיות כתפטנמט — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 608. באותו מספר יש בתורה המילה תרח (בראשית 11:24).
מילוי — שמות האותיות — 848. באותו מספר יש בתורה המילה חתמת (בראשית 38:25).
המספר 156 מופיע בספרים הקלאסיים 61 פעמים ב-24 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר קרניים (~1400).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם לאונטין יש 7 אותיות: ל למ״ד, א אל״ף, ו וי״ו, נ נו״ן, ט טי״ת, י יו״ד, ן נו״ן סופית. האות הראשונה היא למ״ד, האחרונה היא נו״ן סופית.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם לאונטין אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם לאונטין אלו האותיות ל ו-נ. בחומש יש 10 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — שמות 5:7:
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
זה מפרשת שְׁמוֹת. על מה היא: השעבוד במצרים; משה בתיבה על היאור; הסנה הבוער והשם; הפגישה הראשונה עם פרעה.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
