השם ליונל באותיות עבריות הוא ליונל. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
ליונל
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — ליונל. צורת חיבה צרפתית של לאון, ״אריה קטן״. אבירים אנגלים נשאו אותו בימי הביניים; היום רבים מכירים אותו בזכות ליונל מסי. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 126. המספר מצביע על עמוד 126 מתוך 354 בתורה — בפרשת יִתְרוֹ. על מה הפרשה: עצת יתרו על השופטים; מעמד הר סיני; עשרת הדיברות; «לא תעשה לך פסל». הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — ויקרא 11:47. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת יִתְרוֹ. על מה היא: עצת יתרו על השופטים; מעמד הר סיני; עשרת הדיברות; «לא תעשה לך פסל».
אותו מספר, 126, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
עוים · פלאיה · האצל · כסליו
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 126.
מספר קטן — 18. באותו מספר יש בתורה המילה חי (בראשית 1:20).
מספר סידורי — 54. באותו מספר יש בתורה המילה מטה (בראשית 38:18).
מספר קדמי — 481. באותו מספר יש בתורה המילה טבעת (בראשית 41:42).
מספר פרטי — 4436.
מספר בונה — 338. באותו מספר יש בתורה המילה שלח (בראשית 3:22).
יוצא צירוף האותיות כמפטכ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 169. באותו מספר יש בתורה המילה יקטן (בראשית 10:25).
מילוי — שמות האותיות — 286. באותו מספר יש בתורה המילה ממדבר (שמות 17:1).
המספר 126 מופיע בספרים הקלאסיים 14 פעמים ב-10 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר קרניים (~1400).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם ליונל יש 5 אותיות: ל למ״ד, י יו״ד, ו וי״ו, נ נו״ן, ל למ״ד. האות הראשונה היא למ״ד, האחרונה היא למ״ד.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם ליונל אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם ליונל אלו האותיות ל ו-ל. בחומש יש 9 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — ויקרא 11:47:
להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל
זה מפרשת שְׁמִינִי. על מה היא: היום השמיני: אהרן עובד לראשונה; אש מן השמים; מות נדב ואביהוא; בהמות טהורות וטמאות.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
