השם מוד באותיות עבריות הוא מוד. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
מוד
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — מוד. מוד הוא שם פרטי שמקורו בגרמאנית עתיקה, מן המילה ״maht + hild״, שפירושה ״כוח + קרב״. זו צורה מימי הביניים של השם מתילדה; כך כונתה הקיסרית מתילדה באנגליה של המאה השתים־עשרה. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 50 — כמו המילה כל בתורה. המספר מצביע על עמוד 50 מתוך 354 בתורה — בפרשת וַיֵּצֵא. על מה הפרשה: חלום הסולם המגיע השמימה; יעקב אצל לבן: לאה ורחל; לידת אחד־עשר בנים; השיבה. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 45:9. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת וַיֵּצֵא. על מה היא: חלום הסולם המגיע השמימה; יעקב אצל לבן: לאה ורחל; לידת אחד־עשר בנים; השיבה.
אותו מספר, 50, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
איזבל · אדמה · מי · גזם
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 50. באותו מספר יש בתורה המילה כל (בראשית 1:21).
מספר קטן — 14. באותו מספר יש בתורה המילה יד (בראשית 3:22).
מספר סידורי — 23.
מספר קדמי — 176. באותו מספר יש בתורה המילה פוץ (בראשית 10:18).
מספר פרטי — 1652.
מספר בונה — 136. באותו מספר יש בתורה המילה קול (בראשית 3:8).
יוצא צירוף האותיות יפק — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 190. באותו מספר יש בתורה המילה כנען (בראשית 9:18).
מילוי — שמות האותיות — 526. באותו מספר יש בתורה המילה מופת (שמות 4:21).
המספר 50 מופיע בספרים הקלאסיים 70 פעמים ב-40 חיבורים. האזכור המוקדם הוא בעל הטורים על התורה (~1300).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם מוד יש 3 אותיות: מ מ״ם, ו וי״ו, ד דל״ת. האות הראשונה היא מ״ם, האחרונה היא דל״ת.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם מוד אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם מוד אלו האותיות מ ו-ד. בחומש יש 10 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 45:9:
מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד
זה מפרשת וַיִּגַּשׁ. על מה היא: יהודה ניגש בעד בנימין; יוסף מתוודע לאחיו; יעקב יורד מצרימה; המשפחה בארץ גושן.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.
