השם גונזלו באותיות עבריות הוא גונזלו. להלן: איך מצטבר מספרו, על איזה עמוד בתורה הוא נופל ואיזה פסוק עומד שם. הכול מחושב, דבר אינו מנוחש.
גונזלו
בקצרה
שמכם באותיות עבריות — גונזלו. שם ספרדי מן השם הימי־ביניימי Gundisalvus, ממקור גרמאני; חלקו הראשון פירושו ״קרב״, והשני אינו ודאי. בעברית הוא נכתב לפי הצליל. אם מחברים את מספרי אותיותיו מקבלים 102 — כמו המילה בעל בתורה. המספר מצביע על עמוד 102 מתוך 354 בתורה — בפרשת וָאֵרָא. על מה הפרשה: «וארא»: הבטחת הגאולה בארבע לשונות; שבע המכות הראשונות מדם ועד ברד. הפסוק שמתחיל באות הראשונה של שמכם ומסתיים באחרונה — בראשית 49:9. כל אחד מהצעדים מפורט למטה עם מקורות. כל מספר אפשר לבדוק בעצמכם.
זה מפרשת וָאֵרָא. על מה היא: «וארא»: הבטחת הגאולה בארבע לשונות; שבע המכות הראשונות מדם ועד ברד.
אותו מספר, 102, יוצא גם בשמות מקראיים אלה:
בעל · בלע · בצי · זיפה
דרכי חישוב נוספות
במסורת מחשבים את אותו שם בכמה דרכים. העיקרית למעלה: כל אות היא מספרה. שמונה האחרות גם עתיקות וגם ניתנות לבדיקה; לכל אחת מספר משלה, ולרבות מהן יש מילה בתורה באותו מספר.
מספר גדול (סופיות 500–900) — 102. באותו מספר יש בתורה המילה בעל (בראשית 14:13).
מספר קטן — 30. באותו מספר יש בתורה המילה כי (בראשית 1:4).
מספר סידורי — 48. באותו מספר יש בתורה המילה יובל (שמות 19:13).
מספר קדמי — 376. באותו מספר יש בתורה המילה עשו (בראשית 25:25).
מספר פרטי — 3530.
מספר בונה — 335. באותו מספר יש בתורה המילה שלה (בראשית 38:5).
יוצא צירוף האותיות רפטעכפ — כמילה הוא אינו נמצא בתורה. אתב״ש ומספר המילה שיוצאת — 459. באותו מספר יש בתורה המילה התמיד (במדבר 4:7).
מילוי — שמות האותיות — 354. באותו מספר יש בתורה המילה דשן (ויקרא 1:16).
המספר 102 מופיע בספרים הקלאסיים 49 פעמים ב-27 חיבורים. האזכור המוקדם הוא ספר חסידים (~1200).
עברית נכתבת מימין לשמאל. בשם גונזלו יש 6 אותיות: ג גימ״ל, ו וי״ו, נ נו״ן, ז זי״ן, ל למ״ד, ו וי״ו. האות הראשונה היא גימ״ל, האחרונה היא וי״ו.
לחריטה, לשלט או לקעקוע כדאי להראות את הכתיב למי שקורא עברית: תעתיק של שם הוא בחירה, לא אפשרות יחידה.
השם גונזלו אינו עומד כמילה בחומש — כמו רוב השמות, ובהם שמות רבים מן התנ״ך שבספרים המאוחרים.
הפסוק של השם
יש מנהג: בסוף התפילה אומרים פסוק מן התורה שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה. לשם גונזלו אלו האותיות ג ו-ו. בחומש יש 3 פסוקים כאלה. הראשון שבהם — בראשית 49:9:
גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו
זה מפרשת וַיְחִי. על מה היא: יעקב מברך את אפרים ומנשה ואת כל בניו; מות יעקב וקבורתו בחברון; מות יוסף.
לכל אות עברית יש מספר; מספר המילה הוא סכומן (א 1 … ת 400). העמוד הוא שארית החלוקה ב-354: התורה מחולקת ל-354 עמודים של 861 אותיות, כמו שנת הלבנה ל-354 ימים. הכול ניתן לבדיקה ידנית.
בנימין פיצ׳חדזה, «חומש 354», בני ברק, התשס״ג · חיבור, לא נבואה.